1ומ"א שניהם היו גדולים כו'. בלעם ובלק, ולעיל ג"כ כתיב בבלק, בלק בנו צפור, דפירוש בנו הוא, בעור אביו ,וכן בלק. והא דלא פירש זה לעיל גבי בנו צפור. י"ל דלעיל ה"א שוי"ו נוספת היא כמו למעינו מים, אבל הכא דרשו משום דכתיב פעם שנית בנו בעור ע"כ לדרשא אתי ומכאן ילפינן נמי אמה דכתיב בנו צפור:2מנה בן פרס. כלומר ליטרא בן חצי ליטרא הי':3כדי שישתום ויסתום ויגוב. ולעניין יין נסך קאמר, שאם הי' חביות של יין בבית ע"א לבדו ושהה שם עד שיכול לנקב ע"א החבויות ולהוציא יין ויסתום ויגוב, פירוש וייבש הסתימה כתרגומו חרבו המים, נגובו, אז הוי יין נסך, ש"מ דל' שתום נקובה היא:4וי"מ שתום העין פתוח העין. כלומר שהי' לו ראיי' טובה יותר משאר האדם:5ולא אמר שתום העינים. רצונו לתרץ הא מסורת בידינו דבלעם הי' סומא ולמה מפרש רש"י פתוח העין דמשמע שהי' רואה בראיי' טובה, ועל זה פירש לא נאמר שתום העינים וכו':
